מפת האתר    |    דף הבית    |    العربية    |    English    
אוניברסיטת בר אילן
  
 | 
דף הבית אודות חזון וחדשנות בעלי תפקידים רכישת ספרים ניוזלטר המכון ספר טלפונים פורום צור קשר

מתמטיקה
מתמטיקה
מדעים
אנגלית
שפה
מוזיקה
גישור

אודות

המכון לקידום ההוראה, הלמידה והאינטגרציה החברתית במערכת החינוך הוקם על-ידי פרופ' יהודה אמיר ז"ל בשנת 1982 בעקבות יישום הרפורמה במערכת החינוך העל-יסודי בישראל והקמת חטיבות הביניים.

פרופ' אמיר הציב לעצמו שתי מטרות עיקריות: קידום האינטגרציה החברתית במערכת החינוך וקידום הלמידה של טעוני הטיפוח.

כדי להגשים את המטרות האלה הוקמו במכון לאינטגרציה אגפים אחדים שעוסקים בתחומים שונים, ובכלל זה קידום הוראת המתמטיקה, האנגלית, המוסיקה והמדעים בכיתות הטרוגניות והאגף ההוליסטי שעסק בהחדרת שינויים במוסדות חינוך, פיתוח תכניות להעמקת האינטגרציה החברתית בבתי-הספר וקיום תכנית ללימודי גישור שמטרתה להקנות מיומנויות המאפשרות למשתתפים לפתח יכולות ניהול ושליטה בהליכי גישור ומו"מ. בראש כל אגף עומד איש אקדמיה מתחום החינוך שצבר ניסיון בעבודה בשדה החינוך (בהוראה, בניהול או פיתוח), מה שמסייע לו ליישם את הידע המחקרי שצבר תוך הבנת הצרכים הממשיים של בתי-הספר.

מזה שנים אחדות מתחולל שינוי במדיניות החינוך בישראל. בהשפעת מחקרים ותפישות חינוך בעולם המערבי עברה מדיניות החינוך בישראל מאינטגרציה, שוויוניות וקולקטיביות למדיניות שמדגישה את הפרט, השונות והייחודיות. השינוי, שנעשה למראית עין בשם המצוינות, הוביל לחינוך אפור ולכניסת ההפרטה למערכת החינוך בדלת האחורית.

משרד החינוך בישראל הוסיף להצהיר שהוא תומך במדיניות האינטגרציה, אך בפועל נהג אחרת. השינוי התבטא בין השאר בקיצוץ תקציבים דווקא לחטיבות הביניים, גולת הכותרת של האינטגרציה, במתן אפשרות להורים להקים עמותות פרטיות, בתמיכה כספית ציבורית בעמותות האלה ובהתעלמות מהחינוך האפור.

חשוב לציין שהשינוי שהתחולל במדינות החינוך בעולם ובארץ היה בלתי נמנע בשל סיבות אחדות, ואלה הן: המחקר הראה שהאינטגרציה לא עמדה בציפיות שתלו בה בעניין קידום השכבות החלשות מבחינה לימודית ומבחינה חברתית. כמו-כן, הקשר השלילי שנמצא בעבודות מחקר שונות בין ההשקעה בחינוך ובין תוצאותיו חיזק את עמדת התומכים בקיצוצים בתקציבי החינוך.

נוסף על כך, ברבות ממדינות העולם המערבי אימצו את האסטרטגיה שיש לעבור ממימון ציבורי למימון מעורב (פרטי וציבורי), שיש לבזר את מערכת החינוך ולהטיל את האחריות לתוצאות החינוך על מנהל המוסד החינוכי ועל צוותו.

המשכו הטבעי של התהליך היה הקמת בתי-ספר בניהול עצמי, שרואים בהם "חי הנושא את עצמו". המנהל וצוותו מחליטים על החזון החינוכי של בית-הספר, על המדיניות, על היעדים, על שיטות הוראה ועל אופן הקצאת המשאבים, והם גם האחראים הבלעדיים לתוצאות החינוך.

לשינויים האלה במדיניות החינוך יש השלכות על עבודת המכון לאינטגרציה כיום. המכון הפך מארגון שפעל על-פי הנחיות משרד החינוך, וקיבל ממנו לשם כך תקציב שוטף, לארגון שעליו להתמודד במערכת שאימצה את כללי השוק וזאת בלי לפגוע במטרות שנקבעו על ידי המייסד, פרופ יהודה אמיר ז"ל, אלא נוספה מטרה נוספת והיא עידוד המצויינות בכל תחומי הלמידה ובקרב כל סוגי אוכלוסיית התלמידים(טעוני טיפוח או מבוססים, בעיר ובעיירות הפיתוח או בכפר). המכון נאלץ להתחרות על מתן שירותים לבתי-הספר בגופים אחרים שמקיימים פעילות דומה, כמו המרכז לטכנולוגיה חינוכית ומכון ברנקו וייס. המכון מתבקש לענות על צורכי לקוחותיו ובכללם בתי-הספר ורשויות החינוך המקומיות, במועד ובאיכות המצופים ממנו, על מנת לעמוד בתחרות מול גופים אחרים. המציאות החדשה שנכפתה על המכון חייבה אותו לחשיבה מתמדת, ליזמות ולשיווק אגרסיבי בקרב בתי-הספר. המכון פועל במספר מישורים: הכנת חומרי לימוד, ספרים, חוברות לימוד וחוברות הדרכה למורים. קיום ימי עיון וימי השתלמויות וקורסי הדרכה למורים בכל התחומי הלמידה וההוראה בהם עוסק המכון. השתלמויות אלה נערכות הן בקמפוס אוניברסיטת בר-אילן והן בתוך בתי הספר. המכון מבצע תכניות התערבות תוך בית ספריות שמטרתן שיפור ההישגים הלימודיים של התלמידים, אם בלווי המורה בעבודתו ואם בהדרכת התלמידים. כל הפעולות של המכון מלוות בהערכה מעצבת ובהערכה מסכמת ובמחקרים שמטרתם לבחון את הדרכים היעילות ביותר לשיפור הישגי התלמידים.

להגשמת מטרותיו עומד לרשות המכון סגל מגוון. אנשי הסגל האקדמי של בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, עובדים שצברו ניסיון רב בשדה ההוראה וההדרכה במערכת החינוך, עובדים בעלי ניסיון בכתיבת חומרי לימוד, גרפיקאים, מעצבים ואנשי תוכנה.

המוניטין שיש למכון בקרב אנשי החינוך בישראל והביקוש הרב לשרותיו הם העדות לתרומתו בקידומה של מערכת החינוך בארץ.

פרופ' דוד פסיג,
ראש המכון